#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנה לפחות ג' חילוקי דינים בין הביננו לתפלה קצרה.	א. הביננו בעי לצלויי ג' קמייתא וג' בתרייתא, תפלה קצרה לא בעי לצלויי ל' ג' קמייתא ולא ג' בתרייתא. ב. הביננו כי מטי לביתיה לא בעי למהדר לצלויי, תפלה קצרה כי מטי לביתיה בעי למהדר לצלויי. ג. הביננו מעומד, תפלה קצרה בין מעומד בין מהלך. [ובתוס': ד. תפלה קצרה אינו מתפלל אלא במקום סכנה, הביננו אפי' שלא במקום סכנה.]			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"השכים לישב בקרון או בספינה [קודם זמן ק""ש] מתי יתפלל, ומדוע. (2)"	"לרבנן מתפלל קודם צאתו, דתפלה מעומד עדיף. ולרשב""א יתפלל בדרך אחר שיקרא ק""ש, דמסמך גאולה לתפלה עדיף."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יחיד מתפלל מוסף. (3)	"לראב""ע לא. לחכמים כן. ולר""י משמו של ראב""ע יחיד הדר בעיר שאין שם עשרה מתפלל, ובעיר שיש שם י' אינו מתפלל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נאמרה ההלכה שטעה ולא הזכיר של ר""ח בתפילתו אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בתפילה שלאחריה, ומדוע. (2, רש""י)"	"בצבור, ולפירוש א' ברש""י היינו ביחיד המתפלל עם הצבור ומשום דשמע לה מש""ץ, ולפירוש ב' ברש""י בשם בה""ג היינו בש""ץ ומשום טירחא דציבורא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איך עומדין להתפלל לתנא דמתני' ולתנא דברייתא.	למתני' מתוך כובד ראש, ולברייתא מתוך הלכה פסוקה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ונתתה לאמתך זרע אנשים. מהו זרע אנשים. (4)	"לרב גברא בגוברין [ופירשו התוס' אדם שיהא חשוב לימנות בין אנשים]. לשמואל זרע שמושח שני אנשים ומאן אינון שאול ודוד. לריו""ח זרע ששקול כשני אנשים ומאן אינון משה ואהרן. ולרבנן זרע שמובלע בין אנשים."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ויחל משה את פני ה'. מנה לפחות ד' שיטות מהו לשון 'ויחל'.	"לר' אלעזר שהחלהו [ופי' רש""י הפציר בו]. לרב שהתיר לו נדרו. לשמואל שמסר עצמו למיתה [ופי' רש""י ויחל לשון חלל]. לרב יצחק שהחלה עליהם מדת רחמים [ופי' רש""י כמו יחולו על ראש יואב, לשון הנחה]. לרבנן אמר משה רבש""ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה. ולר' אלעזר הגדול עמד משה בתפלה עד שאחזתו אחילו."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היאך ינהג המתפלל כשהמלך שואל בשלומו, במלכי ישראל ובמלכי עכו""ם."	"במלכי ישראל לא יפסיק, ובמלכי עכו""ם אם אפשר לקצר יקצר ואם א""א לקצר יפסיק."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"היכן מזכירין הבדלה בתפילת שמו""ע במוצ""ש. (3)"	"לרבנן בחונן הדעת, לר""ע ברכה רביעית בפני עצמה, ולר""א בהודאה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע קבעו להזכרת גבורות גשמים דוקא בתחיית המתים. ושאלה בברכת השנים. והבדלה בחונן הדעת [לרבנן] (2).	מתוך ששקולה כתחיית המתים. מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסה. לר' יוסף מתוך שהיא חכמה קבעוה בברכת חכמה, ולרבנן מתוך שהיא חול קבעוה בברכת חול.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה החילוק בין הלשונות: הלכה, מטין, ונראין. (רש""י)"	הלכה – דרשינן לה בפרקא. מטין – מדרש לא דרשינן ברבים אבל אורויי מורינן ליחיד. נראין – אורויי נמי לא מורינן ואי עביד לא מהדרינן עובדא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע משתקין את האומר: על קן ציפור יגיעו רחמיך. ועל הטוב יזכר שמך. מודים מודים.	"ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר מפני שמטיל קנאה במעשה בראשית וחד אמר מפני שעושה מדותיו של הקב""ה רחמים ואינן אלא גזרות. דמשמע על הטובה ולא על הרעה. דמיחזי כשתי רשויות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ברכות שוחה בתפילה: הדיוט, כהן גדול, ומלך. (2)	"לר""ש בן פזי אריב""ל משום בר קפרא הדיוט באבות ובהודאה תחילה וסוף, כה""ג בסוף כל ברכה וברכה, והמלך תחלת וסוף כל ברכה וברכה. ולר' יצחק בר נחמני אליבא דריב""ל כה""ג בתחלת [ובסוף (ע""פ הגה' הגר""א)] כל ברכה וברכה, והמלך כיון שכרע שוב אינו זוקף."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על הירקות. (2)	לרבנן בורא פרי האדמה, ולר' יהודה בורא מיני דשאים.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למסקנת הגמ': מה המקור לחיוב ברכות הנהנין.	סברא.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע קבעו ליין ברכה לעצמה ולא מברכין עליו בפה""ע. ומדוע אין מברכין לאחריה ג' ברכות."	משום דסעיד. דלא קבעי אינשי סעודתייהו עלויה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה בכלל 'מזון'. ומה בכלל 'כל הזן'. ומה בכלל 'סעיד'.	ה' מיני דגן. כל האוכלין חוץ ממים ומלח. יין פורתא, ולחם.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן נאמר דשמן זית מברכין עליו בפה""ע. ומאי קמ""ל."	"דקא שתי ליה ע""י אניגרון ובחושש בגרונו דנותן בו שמן הרבה והו""ל שמן עיקר ואניגרון טפל. דמהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל, קמ""ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על קמחא דחיטי (2). ומה מברכים על קמחא דשערי.	"לרב יהודה בפה""א ולרב נחמן שהכל. שהכל."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה מברכים על דייסא, ומדוע. (2)	"בדייסא גרידא כו""ע לא פליגי דבורא מיני מזונות, ובדייסא כעין חביץ קדרה רב יהודה אמר שהכל דסבר דובשא עיקר, ורב כהנא אמר במ""מ דסבר סמידא עיקר."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מדוע לרשב""א מתפלל שמו""ע כשהוא מיושב, ומ""ש מהביננו דהלכתא דמעומד דוקא. (2)"	"שאני הביננו שהיא קצרה ואין כאן ביטול דרך כ""כ כמו בי""ח ברכות. ועוד דבאמת כי הדר לביתיה מצלי מעומד."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"והתניא טעה ולא הזכיר רח בערבית אין מחזירין אותו מפני שיכול לאומרה בשחרית"". מ""ט בעינן לזה והא בלא""ה אמרי' טעה ולא הזכיר של ר""ח ערבית אין מחזירין אותו לפי שאין מקדשין את החודש בלילה. (2)"	באמת לא גרסינן ליה. אי נמי אגב אורחיה נקט ליה.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כך היה מנהגו של רע... וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה מפני כריעות והשתחויות"". היאך עשה כן הרי הבא לשחות בסוף כל ברכה וברכה מלמדין אותו שלא ישחה. (2)"	"להר""ר יוסף הכא מיירי בתחנונים שהיה אומר אחר י""ח ברכות. ולהר""י באמצע הברכה מיהא מותר לשחות."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם שיכור מותר להתפלל ולברך ברכת המזון, ומנלן.	"להתפלל אסור דכתיב ""ויחשבה עלי לשכורה"". ולברך ברהמ""ז מותר דכתיב ""ואכלת ושבעת וברכת"" ואפי' מדומדם."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אני האשה הנצבת עמכה בזה, אמר ריבל מכאן שאסור לישב בתוך ד""א של תפלה"". באר. (רש""י ותוס')"	"לרש""י הנצבת עמכה משמע אף הוא עמה בעמידה. ולתוס' משום דכתיב עמכה מלא בה""א, כלומר שלא היה יושב בתוך ד""א שלה כי אם בחמישית."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האומר שמע שמע, באיזה אופן משתקין אותו ובאיזה אופן הוי רק מגונה. (רש""י ותוס')"	"לרש""י אי אמר מילתא מילתא ותני לה הוי מגונה, ואי אמר פסוקא פסוקא ותני לה משתקין אותו. ולבה""ג ור""ח איפכא."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הפירוש ""אמצעיות אין להן סדר"". והיאך הדין בתענית בש""ץ ששכח לומר עננו בין גואל לרופא ונזכר בה קודם סיום התפילה, ומדוע. (רש""י ותוס')"	"לרש""י שאם דלג ברכה אחת ואח""כ נזכר בה אומרה אף שלא במקומה, ולתוס' בשם רשב""ם והרי""ף היינו שיתחיל במקום שדלג ומשם ואילך יאמר הכל על הסדר. לרשב""ם אין מחזירין אותו כיון שא""כ היה צריך לחזור ולומר על הסדר והויא ברכה לבטלה, אבל לרש""י אומרה במקום שנזכר דאין כאן ברכה לבטלה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמר רב כהנא חציף עלי מאן דמצלי בבקתא. א""כ היאך יצחק התפלל בשדה. (2)"	היה זה בהר המוריה, או דהאיסור הוא דוקא במקום שרגילין שם בני אדם לעבור.			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באיזה אופן הותר לחושש בגרונו ליתן שמן בפיו. (רש""י ותוס')"	"לרש""י נותן אניגרון ואפי' להשהותו, או בולעו בעיניה בלא שהייה. ולר""י דוקא ע""י אניגרון, ובעיניה אסור אפי' בלא שהייה."			
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אין קוצצין את האילנות בשביעית. תיפוק ליה דאסור משום לא תשחית את עצה. (2)	דלא טעין קבא, או דמעולה בדמים לעשות ממנה קורות, דבאלו לא שייך לא תשחית.			
